מידע על גוש קטיף


התמודדות עם הטרור הגוש

התמודדות עם הטרור בגוש פיגועי טרור רבים, אלפי פגזי מרגמה, ידעו מתיישבי חבל עזה בכל שנות חייהם באיזור, ובמיוחד בחמש השנים האחרונות שלפני העקירה. ההתמודדות של הציבור הייתה מופלאה. למרות המצוקה הביטחונית, רוב התושבים נשארו לגור בגוש-קטיף. מחלקת הביטחון של המועצה בעזרת הרבשצי“ם וכיתות הכוננות שבכל יישוב ויישוב תיפקדו באופן מיוחד מול פיגועי הטרור. הוקם ...

עולם התורה בגוש

רבני היישובים כמעט בכל יישובי חבל עזה היו רבני ישובים, גם בחלק מהיישובים הלא-דתיים, כגון אלי סיני וניסנית, כולם מרוכזים תחת לשכת הרבנות. דמותו של הרב נגזרה כמובן מאופיו ומהתוכן שהוא יצק לתפקיד. ובכל זאת, להיות רב בגוש קטיף זה היה תפקיד לא פשוט, משום שמעבר להתמודדותו ולמעורבותו (כבכל יישוב אחר בארץ) בתחומים חברתיים, בבעיות משפחתיות, מצוקות פרטיות וכ...

יחסי הגומלין בין תורה לבין החקלאות בגוש

יחסי גומלין בין התורה לבין החקלאות בגוש בגוש קטיף בא לידי ביטוי הקשר המיוחד בין החקלאות לתורת ישראל. השילוב של אנשי חקלאות ואנשי תורה יצר חיבורים מעניינים ומיוחדים. החקלאות בגוש קטיף עמדה גם בקריטריונים הגבוהים הן בתחום החקלאי והן בתחום ההלכתי. לשם כך נדרש מהחקלאים ומהמדריכים החקלאים להבין את ההיבטים התורניים של עבודת האדמה וכן נדרש מהרבנים והפוסקי...

תרבות וחינוך בגוש

בגוש קטיף היו: 42 מעונות, 31 גנים, 6 בתי ספר ותלמודי תורה- ביה“ס וחט“ב “נאות קטיף“, ביה“ס לבנות עצמונה, ת“ת עצמונה, ביה“ס “נועם נצרים“, ביה“ס כפר דרום, ביה“ס “תורת החיים“. 2 מוסדות תיכוניים- ישיבה תיכונית “צבייה“ קטיף ואולפנת נווה דקלים, 3 ישיבות- ביניהן ישיבת הסדר “נווה דקלים“, ישיבת “תורת החיים“ וישיבת “נצר מטעי“ בנצרים ועוד. 4 כוללים, 4 מדרשות ו...

החקלאות בגוש קטיף

חקלאות כנגד כל הסיכויים במקום צחיח ודל, הופכת עד מהרה החקלאות בגוש קטיף לאימפריה של ממש. הפרנסה העיקרית הייתה ע“י שיטות חקלאות מהמתקדמות והמקוריות בארץ בעלות מותגי איכות גבוהים, שפותחו בחולות הגוש, כגון שיטות גידול על מצעים מנותקים ושיטות הדליה של ירקות ופרחים שמצאו את דרכם לשווקים נחשבים ברחבי העולם. כ 10% מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל מקורה היה ...

יישובי גוש קטיף

יישובי גוש קטיף אלי סיני  הוקם בשנת תשמ“ג (1983) אחרי עקירת חבל ימית על-ידי גרעין מתיישבים - חלקם עקורי חבל ימית וחלקם משאר יישובי הארץ, כ-15 ק“מ דרומית לאשקלון. במקום התגוררו כ-85 משפחות, שהן למעלה מ-350 תושבים. מרבית האוכלוסייה עסקה במקצועות חופשיים. מושב בדולח הוקם בשנת תשמ“ו (1986) על ידי דור ההמשך של מושבי הנגב בדרום ומושבי לכיש והשרון במסגרת ...

ההתיישבות היהודית החדשה בחבל עזה

בי“א בתשרי תשל“א, 11.10.70, הוקמה היאחזות נח“ל כפר-דרום – היאחזות ראשונה אחרי השיחרור. זו היתה תחילת ההתיישבות היהודית בחבל עזה. חידוש היישוב בכפר-דרום נתפס כמעשה של צדק היסטורי .  כפר-דרום עלה על הקרקע בי“א בתשרי תש“ז - 1946, במסגרת עליית 11 הנקודות בנגב, על אדמות הקרן הקיימת לישראל שנקנו מפרדסן בשם טוביה מילר שביקש להקים במקום יישוב יהודי ולא הצל...

  • >>
  • >
  • 1
  • <
  • < <