"למה אתה תולש את המודעה מלוח המודעות?" כך נשאלתי לא פעם בעצמונה, כשאספתי מודעות שפג תוקפן. "בשביל מה לשמור כל דף?" שמעתי לא פעם בבית.

האמת? לא ידעתי להסביר. היה לי חשוב לשמור תיעוד אותנטי של מפעל התיישבות בלי שידעתי בדיוק מה אעשה בו. לא טרחתי הרבה באיסוף החומר. שמרתי את מה שנקרא בדרכי, בעיקר בעצמונה.

לימים, כשנאספו העלונים, המסמכים והתמונות, הבנתי שיש לי חומר שברבות הימים אולי יוכל לשמש חלק ממוזיאון שיוקם בגוש קטיף ויתעד את תולדות הישובים.

במשך השנים אוחסן החומר בארגזים ,שהעלו אבק בעליית הגג,כשהם מצפים לתעודתם.

לפני מספר חודשים ראיתי פניה של המרכז לתיעוד גוש קטיף שבניצן, המבקש למסור חומר. ידעתי שיש בידי חומר מתאים אך חששתי מאד להיפרד ממנו.מצד שני, ידעתי שזו הדרך המתאימה לשמר את המסמכים שברשותי ולעשות בהם שימוש ראוי.

כאשר הבנתי שהכוונה היא לצלם את החומר ולהחזירו אלי ממוין ומסודר בשקיות (ואף נקי מאבק) - שמחתי מאד.

כל התמונות נסרקו (קיבלתי אותם גם בדיסק) והחומר נשמר היטב. כל המסמכים הושבו אלי בצורה מסודרת,ממוינים לפי נושאים בשקיות ניילון מסומנות. תוך כדי איסוף החומר, שמחתי להזדמנות לחזור ולעלעל בהם, מה שהחזיר אותי במקצת לימים הטובים...

כעת החומר הממוין עומד אצלי על מדפים באופן נגיש ואני מרגיש שהפקתי תועלת רבה מכל התהליך.

אני מאמין שלכל חברי מהגוש,גם אלו שאינם אספנים,יש תמונות ומסמכים היכולים להעשיר ולהרחיב את הארכיון שבמרכז קטיף בניצן.

אנחנו שזכינו לחיות שם,אולי זקוקים פחות לתזכורות,אך ילדינו ,נכדינו ובני נוער רבים אחרים יוכלו להיעזר במרכז התיעוד לשם היכרות טובה ומעמיקה יותר עם החיים בגוש קטיף על מפעל ההתיישבות המיוחד שהיה בו.

ישר כח לכל העושים במלאכה, אשר טורחים ללא ליאות לאסוף "גרגירים ופירורים" של מידע, אשר יחד מצטרפים לתמונה גדולה ופסיפס עשיר.

התחילו לחפש בתיקיות ועזרו גם אתם בתרומה להעשרת הארכיון.

יצחק אמיתי

עצמונה-מורג ת"ו

טנא עומרים