החקלאות בגוש קטיף

חקלאות 


כנגד כל הסיכויים במקום צחיח ודל, הופכת עד מהרה החקלאות בגוש קטיף לאימפריה של ממש.
הפרנסה העיקרית הייתה ע“י שיטות חקלאות מהמתקדמות והמקוריות בארץ בעלות מותגי איכות גבוהים, שפותחו
בחולות הגוש, כגון שיטות גידול על מצעים מנותקים ושיטות הדליה של ירקות ופרחים שמצאו את דרכם לשווקים נחשבים ברחבי העולם. כ 10% מהתוצרת החקלאית של מדינת ישראל מקורה היה גוש קטיף. 65% מייצוא ירקות החממה האורגניים בישראל
ו-90% מירקות העלים ללא חרקים בישראל גודלו בגוש קטיף.
השיא היה בשנת תשס“ה- 2005, בה ייצאו חקלאי הגוש אלפי טונות של תוצרת חקלאית שגדלה בכ- 4400 דונם חממות
ושטח פתוח, מעובדים במגוון רחב של גידולים: גידולי עלים ללא חרקים, עגבניות, עגבניות שרי, פלפלים, ירקות אורגניים, תבלינים, צמחי בית וגינה, פרחים, פירות, מטעים וחקלאות מן החי.
כ- 132,000,000 ₪ פדיון שנתי בשער המשק. ייצוא שנתי של 20,000,000 דולר. כ 240 חקלאים שהפעילו כ 380 משקים חקלאיים. כ3000 פועלים. כ 300 ישראלים.


חקלאות אורגנית
חקלאות ענפה שהחלה ביישוב נצר חזני בשנת 1982. החקלאות כללה: פלפלים בצבעי אדום, צהוב כתום וירוק, פלפל מאורך (פלרמו), עגבניות, עגבניות שרי, קישואים, שעועית ותות שדה.
בשנת 2005 כ-65% מיצוא הירקות האורגניים בישראל היה מחממות גוש קטיף.


ירקות ללא תולעים
מותגים כמו “חסלט“, “ירק נטו“ ו“ביכורי קטיף“ מזוהים עם איכות מובחרת שנולדה בארץ החול ורעננותה ארוזה ומשומרת עד בית הלקוח. השיטה לגידול ירקות עלים פותחה ע“י חקלאי ממושב גדיד בגוש קטיף בשנת תשמ”ט 1989, ויצאה לשוק בשנת תשנ”א 1991. בסיס השיטה הוא פיתוח הרשת אשר מונעת כניסת חרקים זעירים ושומרת על מבנה הגידול נקי וסטרילי וכך שומרת על ירק העלים נקי מחרקים, לעומת שטח פתוח שבו אין שליטה על החרקים. לפני הקטיף מתבצעת בדיקה מדגמית ע“י רבנים בעלי ידע הלכתי וידע בתחום החרקים, שנלקחת מרחבי החממה, ואם הבדיקות נקיות משווק הירק לצרכן.
בשנת 2005, כ - 90% מייצור וייצוא הירק ללא תולעים היה מגוש קטיף. בזכות שיטת גידול זו, חזרו ירקות העלים להוות מרכיב מרכזי בתפריט המטבח היהודי הכשר.


צמחי בית ופרחים
בישובים קטיף, עצמונה וגני טל היו המשתלות הגדולות בארץ שהיוו כ-50% מגידולי הגרניום וצמחי הבית בישראל. למעלה מ-250 זנים שונים של גרניום גודלו בגני טל, כמו כן רוב ייחורי הגרניום שיוצאו מישראל לאירופה היו מגוש קטיף.


חקלאות מן החי
חקלאות ימית – דייג וחוות בריכות דגים ביישוב דוגית לגידול דגי מאכל במי ים. לולי הודים ותרנגולים – בישובים נצרים ועצמונה. רפת המשותפת לקטיף ולעצמונה עד שנת תשס“ה 2005 מנה העדר כ-800 חולבות ועגלות. למרות המצב הביטחוני הקשה, לא היה יום שדילגו על חליבה. במלאת 6 שנים להקמת הרפת, כוסו כל חובות ההקמה והרפת היתה בדרכה להעביר הכנסות ליישובים.


בתי אריזה
את החקלאים שימשו בתי אריזה לירקות ליצוא (יק“ל), וחמישה בתי אריזה לשיווק ירקות עלים ללא חרקים – (עלי קטיף, גלאט עלים, א.א.תנובות קטיף, יק“מ, ירק קטיף)


מח“ע - משקי חבל עזה 
7 ישובים חקלאיים מהגוש בעלי שטחי גידול פתוחים בשטח של 23 אלף דונם, בהם פרדסים, מטעי אבוקדו וחוחובה, מפעל לייצור שמן חוחובה, בתי אריזה ובתי קירור לייצוא ולשוק המקומי.