יחסי הגומלין בין תורה לבין החקלאות בגוש

יחסי גומלין בין התורה לבין החקלאות בגוש 


בגוש קטיף בא לידי ביטוי הקשר המיוחד בין החקלאות לתורת ישראל. השילוב של אנשי חקלאות ואנשי תורה יצר חיבורים מעניינים ומיוחדים. החקלאות בגוש קטיף עמדה גם בקריטריונים הגבוהים הן בתחום החקלאי והן בתחום ההלכתי. לשם כך נדרש מהחקלאים ומהמדריכים החקלאים להבין את ההיבטים התורניים של עבודת האדמה וכן נדרש מהרבנים והפוסקים להבין את הצרכים והתהליכים החקלאיים בכל נושא: חימום הגידולים, דישון והשבחת הקרקע, טיפול במזיקים, דרישות של חקלאות מודרנית המותאמת לייצוא לחו”ל.
לדוגמא נתבונן בסוגית העבודה בחול המועד המותרת רק בתנאים מיוחדים של “דבר האבד”.
מה נקרא דבר האבד במציאות של החקלאות בגוש קטיף?
בכדי לתת מענה לשאלה זו היה צורך בשילוב של ידיעות מקצועיות וידיעות הלכתיות. מהו שיעור הנזקים שייווצר? מה אפשר לעשות לפני חול המועד? מה המשמעות של הפסקת עבודה באזור דיונות ובעל טמפרטורות גבוהות שבו יכולת התמרון של החקלאי קטנה מאוד בגלל כושר אחיזת המים הנמוך והטמפרטורה הגבוהה של החממה המצריכים טיפול יום-יומי של החקלאי?
אחת השאלות שעלתה הייתה, האם מותר להאביק פרחי עגבניות בחול המועד? והפתרון היה שכאשר היה חשש לאיבוד משמעותי של היבול יש לבצע זאת בעזרת מי שאינו יהודי.
עבודה חקלאית בשבת היוותה כמובן אתגר מיוחד שהוביל לחדשנות טכנולוגית. לדוגמא, על מנת לתת מענה לצורך פתיחת וילונות בחממות בשבת , פותחו פיתוחים מיוחדים של אוטומציה ומחשוב.


נושא השמיטה זכה כמובן לטיפול מעמיק. ראשית כל, היה צורך לברר האם גוש קטיף נכלל גם בגבולות ההתיישבות של בית שני או רק בגבולות ההתיישבות של בית ראשון לעובדה זו הייתה השפעה על רמת החיוב בדיני שביעית.
לאחר מכן עלו שאלות רבות הקשורות ליצוא חקלאות שמיטה. מעמדן של גידולים מיוחדים לגבי שמיטה כגון פרחים או ייחורים. פתרון מיוחד שפותח בזכות העבודה המשותפת של החקלאים ואנשי ההלכה היה גידול במצעים מנותקים. דבר שדרש פתרון בעיות אגרו- טכניות רבות בהיבטים של ניקוז, דישון, גובה הטמפרטורות ועוד. כל אחד מהפתרונות היה צריך להתאים גם לדרישות ההלכתיות וגם לדרישות החקלאיות ותבע מהחקלאי מיומנות מקצועית וידע הלכתי.


גולת הכותרת של שילוב זה בין תורה לחקלאות היה כמובן הפיתוח המיוחד של גידול ירקות עלים ללא חרקים שאפשר לפלח שוק של שומרי הכשרות, שימוש פשוט וקל של גידולי עלים גם במגזר הפרטי וגם במגזר העסקי: מסעדות, בתי מלון, מוסדות...
גם כאן נדרשו כמובן פתרונות המשלבים מידע הלכתי וידע חקלאי. כמו כן החקלאי שבחר בצורת גידול זו היה צריך לדעת שהוא מחויב לא רק להוציא תוצרת ברמה חקלאית גבוהה אלא גם ברמת כשרות טובה ולראות לא פעם איך יבול מוצלח נפסל למשלוח בגלל מציאות של אחוזים גבוהים של חרקים.
כך היווה גוש קטיף חממה מעולה לשילוב חקלאי הלכתי , ליצירת פתרונות מקוריים ולדחיפה משמעותית של השילוב בין תורה לחקלאות בתחומי עשייה רבים.